דייב אגרס

דייב אגרס
Dave Eggers
	דייב אגרס בפסטיבל הספרים בברוקלין, ניו יורק
לידה	12 במרץ 1970 (בן 54); בוסטון, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
עיסוק	סופר, עורך, מוציא לאור
מקום לימודים	אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, תיכון לייק פורסט, אילינוי, המכללה לתקשורת של UIUC
שפות היצירה	אנגלית
זרם ספרותי	ספרות פוסט-מודרנית
יצירות בולטות	יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה, מהו המה, זייתון
תקופת הפעילות	מ-1993
בן או בת זוג	ונדלה וידה
פרסים והוקרה	פרס מדיסיס זר (2009); פרס הספר האמריקאי (2009); פרס ספרות ע״ש קרל סנדברג (2017); פרס הספרות לשירות קהילת הספרות האמריקאית (2009); פרס TED (2008); מדליית ניוברי (2024) ;
	daveeggers.net

דייב אגרס (באנגלית: Dave Eggers) (נולד ב-12 במרץ 1970) הוא סופר, מוציא לאור ונדבן אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בזכות ספרו רב-המכר "A Heartbreaking Work of Staggering Genius" ("יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה"). לאחר פרסום הספר, אגרס כתב עוד 19 ספרים וארבעה מחזות, ערך ותרם ל-20 ספרים נוספים. ייסד את בית ההוצאה לאור "מקסויני'ס" ואת המלכ"ר "סקולר-מאץ'" לסיוע לסטודנטים, והוא מייסד-שותף של המיזם החינוכי "ולנסיה 826".

ביוגרפיה

אגרס נולד ב-12 במרץ 1970 בבוסטון שבארצות הברית. שני הוריו נפטרו מסרטן בהפרש של מספר חודשים, כשאגרס היה בן 21. אחיו הצעיר כריסטופר ("טוף") היה בן 8, ולאגרס היו עוד אח ואחות מבוגרים ממנו. שניהם לא היו מסוגלים לטפל באח הצעיר מפאת עיסוקיהם, ועל כן דייב אגרס לקח אותו תחת חסותו. לשם כך נאלץ אגרס לעזוב את לימודיו באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ולעבור עם חברתו ועם האח לברקלי (קליפורניה). הוא רשם את אחיו לבית ספר פרטי, ופרנס את שניהם כעורך גרפי בעיתון מקומי. את חוויותיהם יוצאות הדופן פרסם אגרס בשנת 2000, באוטוביוגרפיה "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה", שהפכה לרב מכר וזכתה בפרסים רבים.

בשנת 1994 רכש אגרס חינמון מקומי, והפך אותו לעיתון סאטירי מצליח בשם "מייט" (Might), שפעל עד 1997.

בשנת 2016 ביקר בישראל במסגרת פרויקט של ארגון "שוברים שתיקה" וכתב מאמר מספר מאמרים על הכיבוש הישראלי, לציון 50 שנים למלחמת ששת הימים^[1]^[2]. הספר יצא לאור ביוני 2017 בשם "Kingdom of Olives and Ash" ("ממלכה של זיתים ואפר") ובעברית בשם "חמישים 1967–2017 סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש", בעריכת איילת ולדמן ומייקל שייבון^[3].

בשנת 2022 הוחרמו ספריו, יחד עם ספרים של עוד 5 סופרים, בכל ספריות בתי הספר במדינת דרום דקוטה, בטענה שאינם ראויים לקריאה בידי ילדים ובני נוער^[4].

הוצאה לאור

בשנת 1998 ייסד אגרס את ההוצאה לאור העצמאית "מקסוויני'ס", כשם נעוריה של אמו. ההוצאה מפרסמת רבעון ספרותי, ירחון שנערך בידי אשתו של אגרס, וכן רבעון DVD. בין הפרסומים האחרים של ההוצאה: סדרת ספרי איגיון לילדים שנכתבו על ידי אגרס ואחיו הצעיר; לקראת מונדיאל 2006 כתב אגרס מאמר על נבחרת ארצות הברית בכדורגל, שפורסם ב"מדריך האוהד הנבון לאליפות העולם בכדורגל".

ולנסיה 826

ביחד עם המחנכת ניניבה קלמנטס קלגארי, ייסד אגרס בשנת 2002 את "ולנסיה 826", מלכ"ר שנועד לעודד כתיבה יוצרת בקרב ילדים ובני-נוער, ולעזור למורים לעורר השראה ורצון כתיבה בקרב תלמידיהם. מאז ייסודו, גדל המיזם והוא מתפרס על מספר מרכזים עירוניים בארצות הברית, מסן-פרנסיסקו ועד ניו-יורק.

כתביו

בין ספריו החשובים של אגרס:

"יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה" (2000) - סיפור קורותיהם של אגרס ושל אחיו לאחר מות הוריהם. אף על פי שרשמית הספר משויך לסוגת ספר זיכרונות, הוא יוצא דופן בקטגוריה הזאת, משום שפרטי העלילה שונים במידת מה ממה שהתרחש במציאות, משיקולים ספרותיים.
"למורים קל: הקרבנות הגדולים והמשכורות הקטנות של המורים של אמריקה" (Teachers Have It Easy: The Big Sacrifices and Small Salaries of America's Teachers)‏, 2005
"שורדים את הצדק" (2005) - ספר תיעודי על מורשעים בטעות שגזר דינם התהפך, חלקם לפני שהוצאו להורג.
"מהו המה" (2006) - סיפור חייו הבדיוני, המבוסס על אירועים אמיתיים של ולנטינו אצ'אק דנג, שגדל בכפר קטן בסודאן, שאותו עזב עקב מלחמת האזרחים, עבר למחנה הפליטים באתיופיה ואחר כך לארצות הברית^[5]. שם הפך לסופר מצליח. הספר תורגם לעברית על ידי שאול לוין ויצא לאור בהוצאת "מחברות לספרות" ב-2009^[6].
"זייתון" (2009) - על רגשות אנטי-איסלמיים באמריקה דרך סיפורו של סורי-אמריקאי, היוצא למסע סיוע לנפגעי הוריקן קתרינה, ונעצר על ידי חיילי משמר מקומי בחשד ביזה^[7]. הספר תורגם לעברית על ידי דנה אלעזר-הלוי ויצא לאור בהוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר" ב-2012^[8].
"ארץ יצורי הפרא" (2009) - תסריט וספר, רומן שכתב בהשראת ספרו של מוריס סנדק "ארץ יצורי הפרא"^[9]. יצא לאקרנים כסרט באותו השם^[10], שהיה לשובר קופות^[11].
"המעגל" (2013) - רומן דיסטופי המתאר את סיפרה של מיי הולנד, המצטרפת כעובדת לחברת אינטרנט רבת עוצמה המפעילה את הרשת החברתית הגדולה בעולם. החוויה המתגמלת שלה בתחילה הופכת אפלה ביותר בסופו של דבר^[12]^[13]. בשנת 2017 יצא לאקרנים סרט המבוסס על הספר, בכיכובם של אמה ווטסון וטום הנקס^[14]
"הכול" (2021) ‏"The Every" הוא רומן דיסטופי המהווה המשך לרומן "המעגל" של אגרס משנת 2013. הוא מספר את סיפורה של אישה בשם דילייני וולס שמצטרפת ל-The Every, חברה שנוצרה ממיזוג בין The Circle לבין ענקית מסחר אלקטרוני המכונה "הג'ונגל" (מעין גרסה של חברת "אמזון"). וולס מרגישה שהחברה חזקה מדי, והיא מצטרפת מתוך כוונה להרוס אותה מבפנים^[15].

חיים אישיים

אגרס גר באזור מפרץ סן פרנסיסקו עם אשתו, הסופרת והעיתונאית ונדלה וידה, ועם שני ילדיו. אחותו בת' התאבדה בשנת 2001.

פרסים והוקרה

אגרס זכה בעשרות פרסים, בין החשובים שבהם:

הספר הטוב של השנה של העיתונים וושינגטון פוסט, סן פרנסיסקו כרוניקל, הטיימס, לוס אנג'לס טיימס, הניו יורק טיימס - על הספר "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה", 2000
פרס פוליצר לספרי עיון, על הספר "יצירה קורעת לב של גאונות מרעישה", 2001
פרסים לספרות ולפעילות למען השלום, על הספר "זייתון", מאת לוס אנג'לס טיימס וארגונים אחרים; 2009 - 2010
דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת בראון
פרס מדיצ'י לספרות, המוענק בצרפת, 2009^[16]
פרס ועידת TED בשנת 2008.
בשנת 2010 פרס דייטון לספרות שלום.
באפריל 2012 קיבל את פרס אלבטרוס מטעם קרן גינטר גראס, על ספרו "זייתון". אך סירב לקבל את הפרס, בעקבות השיר האנטי ישראלי שפרסם גינטר גראס. הוא הסביר: "בעקבות הפואמה השנויה במחלוקת שפרסם באחרונה גראס, הרגשתי שיש לדחות את טקס הענקת הפרס, כדי שהמחלוקת לא תסיט את תשומת הלב מהפעילות הנפרדת של הקרן ומהנושא של 'זייתון'". הוא הודה לקרן על בחירתה וביקש שהכסף יועבר לארגונים בגרמניה הפועלים לקידום הבנה בין בני דתות שונות^[17].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייב אגרס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דייב אגרס (באנגלית)

דייב אגרס, ברשת החברתית Goodreads
מאמרי דייב אגרס, באתר "הגרדיאן"
דייב אגרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
"משאלתי: פעם, בבית הספר" - הרצאה ב-ועידת TED
Rachel Cooke, Dave Eggers: From 'staggering genius' to America's conscience, הגרדיאן, ‏מרץ 2010 - ריאיון
דייב אגרס, אמרו לא ללייקרה - , באתר הארץ, 28 באוגוסט 2012

הערות שוליים

^ גילי איזיקוביץ, מריו ורגס יוסה ודייב אגרס ישתתפו בספר מאמרים על הכיבוש ביוזמת "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 21 בפברואר 2016
^ Sian Cain, Leading authors to write about visiting Israel and the occupied territories, The Guardian, ‏22 בפברואר 2016
^ גילי איזיקוביץ, מייקל שייבון ואיילת ולדמן, הפאוור קאפל של הספרות האמריקאית, רוצים להציל את ישראל מעצמה, באתר הארץ, 2 במאי 2016
אורן קקון, "חמישים": סופרי כל העולם הופכים את הכיבוש הישראלי להפנינג ניו-אייג'י, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2017
^ Lucy Knight, Dave Eggers offers to replace books a South Dakota school board wants to pulp, The Guardian, ‏6 May 2022
^ Tim Adams, A lost boy who found his voice, The Guardian, ‏20 May 2007
^ עכבר העיר, פותחים ספר: מהו המה - דייב אגרס, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
נורית וורגפט, מורה לחיים, באתר הארץ, 13 במאי 2009
^ עלית קרפ, דייוויד פוסטר ואלאס, דייב אגרס ועוד, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2011
^ אריק גלסנר, על "זייתון", של דייב אגרס, המדור לספרות ב"שבעה לילות" של "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2012
נורית וורגפט, "זייתון": על פני מים סוערים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
^ מיה סלע, האתגר: "ארץ יצורי הפרא", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
^ אורון שמיר, עכבר העיר, ארץ יצורי הפרא: יצירה מלנכולית שלא עומדת בציפיות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
אי-או סקוט | הניו יורק טיימס, "ארץ יצורי הפרא": מתוק זה לא, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
^ ליבי בגנו, עכבר העיר, שוברי קופות: 'ארץ יצורי הפרא' בראש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2009
^ ניבה אלקין-קורן, "המעגל": הטוטליטריות של השיתוף במידע, באתר הארץ, 2 באפריל 2015
^ Edward Docx, The Circle by Dave Eggers – review, The Guardian, ‏3 בספטמבר 2013
^ נטע אלכסנדר, הסרט ההוליוודי המגוחך שמנסה לחסל את פייסבוק, באתר הארץ, 3 במאי 2017
אורון שמיר, עכבר העיר, המעגל: שמות גדולים, אכזבה גדולה, באתר הארץ, 2 ביוני 2017
^ Sara Collins, The Every by Dave Eggers review – big tech is watching you, The Guardian, ‏19 Nov 2021
^ אסף שטול-טראורינג, הסופרים דייב אגרס ודני לאפרייר זכו בפרס מדיצ'י לספרות לשנת 2009, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2009
^ מיה סלע, סופר אמריקאי זכה בפרס ע"ש גינטר גראס וסירב לקבלו, באתר הארץ, 17 באפריל 2012

[1] גילי איזיקוביץ, מריו ורגס יוסה ודייב אגרס ישתתפו בספר מאמרים על הכיבוש ביוזמת "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 21 בפברואר 2016

[2] Sian Cain, Leading authors to write about visiting Israel and the occupied territories, The Guardian, ‏22 בפברואר 2016

[3] גילי איזיקוביץ, מייקל שייבון ואיילת ולדמן, הפאוור קאפל של הספרות האמריקאית, רוצים להציל את ישראל מעצמה, באתר הארץ, 2 במאי 2016
אורן קקון, "חמישים": סופרי כל העולם הופכים את הכיבוש הישראלי להפנינג ניו-אייג'י, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2017

[4] Lucy Knight, Dave Eggers offers to replace books a South Dakota school board wants to pulp, The Guardian, ‏6 May 2022

[5] Tim Adams, A lost boy who found his voice, The Guardian, ‏20 May 2007

[6] עכבר העיר, פותחים ספר: מהו המה - דייב אגרס, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
נורית וורגפט, מורה לחיים, באתר הארץ, 13 במאי 2009

[7] עלית קרפ, דייוויד פוסטר ואלאס, דייב אגרס ועוד, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2011

[8] אריק גלסנר, על "זייתון", של דייב אגרס, המדור לספרות ב"שבעה לילות" של "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2012
נורית וורגפט, "זייתון": על פני מים סוערים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012

[9] מיה סלע, האתגר: "ארץ יצורי הפרא", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009

[10] אורון שמיר, עכבר העיר, ארץ יצורי הפרא: יצירה מלנכולית שלא עומדת בציפיות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
אי-או סקוט | הניו יורק טיימס, "ארץ יצורי הפרא": מתוק זה לא, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009

[11] ליבי בגנו, עכבר העיר, שוברי קופות: 'ארץ יצורי הפרא' בראש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2009

[12] ניבה אלקין-קורן, "המעגל": הטוטליטריות של השיתוף במידע, באתר הארץ, 2 באפריל 2015

[13] Edward Docx, The Circle by Dave Eggers – review, The Guardian, ‏3 בספטמבר 2013

[14] נטע אלכסנדר, הסרט ההוליוודי המגוחך שמנסה לחסל את פייסבוק, באתר הארץ, 3 במאי 2017
אורון שמיר, עכבר העיר, המעגל: שמות גדולים, אכזבה גדולה, באתר הארץ, 2 ביוני 2017

[15] Sara Collins, The Every by Dave Eggers review – big tech is watching you, The Guardian, ‏19 Nov 2021

[16] אסף שטול-טראורינג, הסופרים דייב אגרס ודני לאפרייר זכו בפרס מדיצ'י לספרות לשנת 2009, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2009

[17] מיה סלע, סופר אמריקאי זכה בפרס ע"ש גינטר גראס וסירב לקבלו, באתר הארץ, 17 באפריל 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]